בעיות מי ברז 
מי ברז

מים ואויר הנם היסודות החיוניים ביותר בחיינו, המים מהווים יותר מ- 70% מגופנו ובלעדיהם לא ייתכנו חיים מן הסוג המוכר לנו. רק כ- 3% מכלל המים המצויים על פני כדור הארץ הנם מים מתוקים אשר ניתן לנצלם לשתייה ולחקלאות.


הדרישות לגבי איכות המים הן יחסיות לתכליות השימוש השונות, למי שתייה דרושה דרגת ניקיון גבוהה אבל מותרת תכולת מלחים מסוימת כגון מלח בישול, מינרליים מסוימים וכיו"ב בכמות מצומצמת.



הדרישות לגבי ניקיונם של מיי השתייה נובעות הן משיקולים תברואתיים והן מן התביעה להעדר ריחות וטעמי לוואי. מבחינות אלו פסולות תרכובות אורגניות ואי אורגניות רבות אשר נחשבות כמזהמות את מי השתייה 


חשש הזיהום לגבי מים המסופקים לצרכנים חל לא רק על מקורות המים אלא, בעיקר, על השלבים השונים שבמהלך הספקתם.


אל גורמי הזיהום הטבעיים ( גזים ומיני אבק אורגני שמקורם באוויר) מצטרפים זיהומים הנובעים משפכים סניטריים (ביוב), משפכים תעשייתיים, מריסוסים וחומרי הדברה חקלאיים, מהפרשות בעלי חיים וכיו"ב בעיה זו הולכת ומחריפה בקנה מידה עולמי עם התיעוש הגובר, ומעלה את בעיית איכות המים המתדרדרת ואת בעיית המחסור במים שמהווה אחת הסיבות לירידה באיכות המים לאחת הבעיות המשמעותיות ביותר בסדר היום העולמי המים שאנו שותים עברו דרך ארוכה אל גופינו. תחילה בענן מטוהר לאחר מכן כגשם המוביל אותם אל הקרקע, ומשם הם עושים דרכם למאגרים עיליים כגודמת הכינרת ו/או למאגרי מי תהום כדוגמת אקויפר החוף ואקויפר ההר טבעי הדבר שאיכות מי השתייה תושפע ישירות מהגיאולוגיה של האזור הרכב הסלעים והקרקע הם אשר יקבעו את תכולת המינרלים במים בדרך כלל המינרליים המצויים במים טובים לאדם ואף משביחים את טעם המים, ומלבד שלא יעברו את המינון הרצוי. המזונות שאנו אוכלים כגון פירות, ירקות, דברי מאפה ועוד.



הם המקור העיקרי למינרלים בגופנו לא ניתן לראות את המינרלים בעין חופשית מלבד הסידן והמגנזיום אותם ניתן לראות במים עומדים או מורתחים - זו היא האבנית המזהמים במים מתחלקים ל – 2 קבוצות עיקריות:


1. מזהמים כימיים

2. מזהמים מיקרוביאלים ש


מזהמים כימיים 


א. חומרים כימיים שלהימצאותם במים יש השלכה בריאותית כגון: הרעלה, סרטן, שינוי התכונות הגנתיות ועוד 

ב. מרכיבים כימיים המשפיעים על טעם, מראה, ריח וצבע המים אורגנוליפטים. מקורם של המזהמים הכימיים הנם בשפכים תעשייתיים, בשפכי ביוב עירוניים , בחומרי דשן והדברה חקלאיים, במזבלות, בהפרשות בעלי חיים, בשקיה במי קולחין, בהכלרה ועוד



מזהמים מיקרוביאלים 


חיידקים מקורם בעיקר במים עיליים ובשפכי ביוב, בהפרשות בעלי חיים, מזבלות, בשפכי תעשיות המזון, בצנרת פגומה, ומאגרי מים שאינם מטופלים כראוי ועוד.

בעוד החומרים הכימיים פוגעים באדם באופן איטי ומתמשך עד להתפרצות מחלה, החומרים המיקרוביאליים פועלים בגוף האדם באופן ישיר יותר ומיידי.

 בישראל מגיעים משלושה מקורות עיקריים: הכינרת, מי התהום ומי ים מותפלים. 

01

03

מים בצינורות

מאז שיש לנו מים בצינורות
רמת האנרגיה של המים שלנו ירדה ומשפיעה ישירות על הבריאות שלנו
על החיידקים הפרוביוטים במעיים ועל המוח שלנו,

מי שתיה מהברז


יותר ויותר אנשים נמנעים מצריכת מי שתיה מהברז – מים המסופקים כמעט בחינם על ידי חברת מקורות והמופקים ממאגרי המים של מדינת ישראל – הכנרת, קידוחים לשאיבת מים ממאגרים תת קרקעיים, מי ים מותפלים, נביעת מעיינות ועוד

02

04

המגנזיום במים

בישראל מתבצעת התפלת מים בהיקף נרחב ההולך ועולה ומעל 50% ממי השתייה מקורם במים מותפלים. מים
מותפלים הם נטולי מגנזיום וצריכתם עלולה לגרום לירידת ריכוז המגנזיום בדם
 

מים מותפלים


לפני שש שנים נעשתה הערכה במשרד הבריאות לפיה עם הוספת 250 מיליון קוב מים מותפלים למערכת הפצת המים מדי שנה, קיים סיכון לתמותת יתר של 250 אנשים בשנה. מאז וכיום, כמות המים המותפלים יותר מהוכפלה.
"מים מינרלים" ולא יודעים מה זה אומר? 

מה בעצם ההבדל אם המים הם מהברז או ממעין בהרי הגליל או המדבר?

 האם המים המינרלים עוברים תהליכים כימיים או מקבלים תוספות למיניהן? מים מינרלים מוגדרים כמים שלא הוסיפו להם שום מרכיב בתהליכי ה"יצור", כלומר, איסוף ואריזה והם גם לא עברו שום תהליך ניקוי כימי. מקור המינרלים שבמים אמור להיות מהמעיין/האגם ממנו אוספים את המים. המים יכולים לעבור תהליכי "ניקוי-סינון" מסוימים אך יש הגבלות רבות על מנת לא לפגוע בטיב המים המקוריים.. המינונים של המינרלים הנמצאים במים, ומצויינים על גבי האריזה, נמוכים יחסית ותרומתם לתפריט היומי, מבחינה תזונתית, נמוכה יחסית. מי שסובל מבעיה כלייתית יכול להעזר בטבלת המינרלים שעל האריזה, על מנת לבחור מים דלים בנתרן או אשלגן- בהתאם להגבלותיו התזונתיות

מי ברז או מים מינרליים?

 מים מינרליים




דרך נוספת לצרוך מי שתייה "נקיים" היא בצורת מים מינרליים. בדומה למי ברז, מים מינרליים מכילים מינרלים חיוניים, כמו נתרן, סידן ואשלגן. אולם, בשעה שריכוז המינרלים במי שתייה משתנה בין אזורים שונים בארץ, מים מינרליים של כל חברה נשאבים תמיד מאותו מעיין, וריכוז המינרלים בהן מנוטר בקפידה באופן יומיומי. בנוסף, למים המינרליים לא מחדירים חומרי חיטוי כמו כלור כדי למנוע התרבות חיידקים בתוכם, וסומכים על כך שהמים נארזו מיד אחרי השאיבה.


היתרון העיקרי של מים מינרליים הוא ריכוז המינרלים הקבוע בהם. אך עד כמה כמות המינרלים במים משפיעה על בריאותנו באמת?


נבחן לדוגמה את ריכוז הנתרן במי השתייה. לפי המלצות משרד הבריאות, תצרוכת הנתרן המומלצת המקסימלית למבוגר עומדת על 2.5 גרם ליום. לפי נתוני המשרד, בחודשים אפריל-יוני 2016 היו בממוצע 88 מ"ג נתרן לליטר מי ברז. אדם ששותה כשלושה ליטר מים ביום, יקבל ממי ברז כ-300 מ"ג נתרן ואת היתרה יהיה עליו להשלים מהמזון.

מדינת ישראל עושה כל מה שיבכולתה על מנת להיות מעצמה טכנולוגית, ולא פעם הוכיחה את עצמה ברמה הבין לאומית עם המצאות שמשרתות אנשים רבים על בסיס יומיומי.
השימוש באותם אמצעים טכנולוגיים היווה מענה לבעיות רבות בהם נתקלנו בעבר. 
אנחנו לקחנו על עצמנו את האתגר לפתור את הבעיה ברמה הכי בסיסית שבה נתקל כמעט כל אדם במדינה ,והיא צריכת מים ראויים לשתייה מהברזים הביתיים. 
על אף שנעשו שיפורים בחברות שמספקות מים לבתינו, עדיין ישנם פערים וליקויים שהופכים את צריכת המים האלה למצב שאינו אפשרי לכולם.
כיום ישנם מספר בעיות שאיתם אנו נאלצים להתמודד:
 צריכת מים לא בריאים ( המים כיום לא עוברים תהליך של חלוקה למים מזוקקים, מים כבדים ומים נקים לשתייה).
 חוסר מי שתיה בברזים בהרבה מקומות בעולם.
 עלויות מים יקרים 
 ספיגת חומרים לא בריאים מצינורות פלסטיק.
 תפיסת מקום מיותר לכל מיני מסננים ומתקני מים על השיש בבית/משרד ותחלופה מתמדת כל תקופה של אבזרים ופילטרים

מי ברז