מגיל שנתיים עד שלוש

 מ 3 עד 5 שנים

 בין 5 ל 8 שנים

  מגיל 8 עד 13

 מגיל 13 עד 21

מגיל 21 עד 34

 מגיל 34 עד 55

 בין 55 ל- 90 שנה

 מגיל 90 עד 120 שנים ועוד

המינירלים היו באיזון על פי הטבלה 

באתאם לכל גיל מסויים יש צריכה מסויומת וכמיות ומינונים שונים של חומרים לגוף

 המים המינרלים מכילים בדרך כלל מינרלים כמו סידן, כלור, חנקן, מגנזיום, נתרן, גפרית, אשלגן ועוד

 המינונים צריכים להיות מאוזנים באופן קבוע מי בגרות עד זקנה חומרים שונים וריגולציה של החומרים 

המשתנה היא תמסומן בטבלט הגילהים במינוון לגיל מזוה 

 שותים איזה מים אתם 

 מים מינרלים קנויים או ישירות מהברז?

 מה הסיבות לבחרה והאם יכול להיות שיש הבדל בטעם ובאיכות בין שני המקורות? בחרנו להתמקד בסוגיית המים חיים ו לחדד כמה נקודות שאולי לא חשבתם עליהם

"מים מינרלים" ולא יודעים מה זה אומר? 

מה בעצם ההבדל אם המים הם מהברז או ממעין בהרי הגליל או המדבר?

 האם המים המינרלים עוברים תהליכים כימיים או מקבלים תוספות למיניהן? מים מינרלים מוגדרים כמים שלא הוסיפו להם שום מרכיב בתהליכי ה"יצור", כלומר, איסוף ואריזה והם גם לא עברו שום תהליך ניקוי כימי. מקור המינרלים שבמים אמור להיות מהמעיין/האגם ממנו אוספים את המים. המים יכולים לעבור תהליכי "ניקוי-סינון" מסוימים אך יש הגבלות רבות על מנת לא לפגוע בטיב המים המקוריים.. המינונים של המינרלים הנמצאים במים, ומצויינים על גבי האריזה, נמוכים יחסית ותרומתם לתפריט היומי, מבחינה תזונתית, נמוכה יחסית. מי שסובל מבעיה כלייתית יכול להעזר בטבלת המינרלים שעל האריזה, על מנת לבחור מים דלים בנתרן או אשלגן- בהתאם להגבלותיו התזונתיות

אנו מצעים איזון מינרלים שונים לכל הגילהים‎‎‏

סערת המגנזיום בכוס מים הנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם מהיעדר מגנזיום במים מותפלים ידועים זה מכבר, אך על אף ההמלצות והאזהרות תוספת המגנזיום החשובה הוזנחה ומשרד הבריאות והממשלה לא נותנים מענה לבעיה

פרופ' מיכאל שכטר מנהל היחידה למחקרים קליניים של מכון הלב, ביה''ח שיבא תל השומר

הכלכלה המערבית דלה במגנזיום. ההמלצות הן לצרוך כ-400-350 מ"ג של מגנזיום ליום. הדרישה למגנזיום עולה בהריון ואצל ספורטאים.עיקר המגנזיום נמצא בירקות ירוקים, שקדים, אגוזים ורכיכות, וכ-20% מצריכת המגנזיום ליום מגיעה ממי השתייה. המגנזיום מופרש בשתן ובצואה.

ספיגת של המגנזיום לגוף מהמעי הולכת ויורדת עם הגיל. אוכלוסיות מסוימות נמצאות בדרגת סיכון מוגברת לחוסר במגנזיום: ישישים, חולים עם שלשול כרוני או לאחר ניתוחי בטן, חולי סוכרת, חולים המקבלים טיפול משתן, חולים המטופלים עם תרופות כימותרפיות, אנטיביוטיקות שונות, שתיית אלכוהול ועוד.

רמה נמוכה של מגנזיום במזון ובגוף נמצאת ביחס הפוך לסכנה להתפתחות סוכרת, להתפתחות ולתמותה ממחלות לב, שבץ מוח ומוות פתאומי.

במחקרים קודמים נמצא שהוספת מגנזיום לחולי לב ולבריאים משפרת יכולת ביצוע מבחני מאמץ, מפחיתה הפרעות בקצב הלב, גורמת לשיפור בשומני הדם וטסיות הדם, מפחיתה סימני דלקת, משפרת את תפקוד האנדותל בדפנות כלי הדם ומשפרת את מדד איכות החיים.

בישראל מתבצעת התפלת מים בהיקף נרחב ההולך ועולה ומעל 50% ממי השתייה מקורם במים מותפלים. מים מותפלים הם נטולי מגנזיום וצריכתם עלולה לגרום לירידת ריכוז המגנזיום בדם.